בתחילת מאי הודיע ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO, כי מגיפת הקורונה כבר אינה מצב חירום עולמי. אך חולים מדוכאי חיסון עדיין נמצאים בסיכון לסיבוכים מהמחלה. בכנס השנתי האירופאי ההמטולוגי EHA, שהתקיים השבוע בפרנקפורט, התפרסם מידע חדש בנוגע לאוכלוסיות החולים ההמטואונוקולוגיים מדוכאי החיסון.
פרופ' תמר תדמור, מנהלת המכון ההמטולוגי ובנק הדם במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, שהשתתפה בכנס, מדווחת כי מתן טיפול לחולים בקורונה עד חמישה ימים מהאבחון, הוכח כמונע משמעותית צורך באשפוז וסיבוכים, על פי עדויות מהארץ ומהעולם.
לוקמיה כרונית (CLL), מיאלומה נפוצה ולימפומה הן שלוש הממאירויות ההמטולוגיות השכיחות ביותר. שלוש המחלות מתאפיינות בנטייה לזיהומים ויראליים חיידקים או פטרייתים שעלולים להיות מסכני חיים, להוביל לאשפוז ואף להסתיים במוות.
בהשוואה למטופלים עם גידולים אונקולוגיים אחרים, חולים עם ממאירות המטולוגיות סובלים יותר מסיבוכי זיהום, זאת כי מקורה של המחלה במח העצם, האיבר האחראי לייצור כל תאי מערכת החיסון וכשהמחלה מתפתחת במח העצם, נוצר דיכוי חיסוני, מסבירה פרופ' תדמור.
ב-CLL, בלימפומה ובמיאלומה מעורבים תאים של מערכת החיסון האחראים ליצור הנוגדנים בגוף ונקראים לימפוציטים מסוג B, אבל הדיכוי של מערכת החיסון כנראה אינו נובע רק בגלל שתאי המחלה לא מתפקדים כהלכה אלא גם כיוון שהם מפרישים פחות נוגדנים ובמקביל מפרישים חומרים שמדכאים מרכיבים אחרים של מערכת החיסון.
התוצאה היא דיכוי חיסוני אצל החולים ההמטולוגיים. "אם ניקח לדוגמה את CLL, הלוקמיה השכיחה ביותר בעולם המערבי, נכון להיום זיהומים עדיין מהווים גורם לכמחצית ממקרי התמותה בחולים אלה", אומרת פרופ' תדמור ומוסיפה: "לכן, מעבר להתקדמות הטיפול במחלה עצמה, יש חשיבות עצומה גם לטיפול מונע לזיהומים, גם לאבחון מוקדם שלהם וגם להתחלת טיפול מוקדם ככל שניתן בזיהום".
מניעה, אבחון וטיפול מוקדם בזיהום
אחת הבעיות אצל מטופלים המטולוגיים מדוכאי חיסון היא שהם יכולים להידבק בזיהום פשוט כמו שפעת או קוביד, וכשהריאות לא מאווררות עלול להיווצר גם מצב של זיהום-על (super infection) שיכול להתווסף אליו זיהום חיידקי או פטרייתי נוסף. מצב הזיהומים יכול לגרום לאשפוזים, לירידה בחמצון, להזדקקות לחמצן וליתים אפילו בצורה בלתי הפיכה, על החולה להישאר עם מחולל חמצן באופן קבוע, מתארת פרופ' תדמור.
"הפערים הגדולים שנותרו היום בניהול המחלה בחולים המטואונקולוגיים הם, שבעוד שלרוב האוכלוסיה הקורונה כבר אינה מהווה סיכון והבידודים בוטלו, היא עדיין רלוונטית למדוכאי חיסון", מסבירה פרופ' תדמור. "את השיעור הגדול ביותר למדנו בשלוש השנים האחרונות, שנות הקוביד. זיהומים ויראליים שעבור אוכלוסיה בריאה הם מחוללי מחלה שמחלימים ממנה בקלות, כמו שפעת או קורונה, עלולים לגרום לתחלואה קשה ואפילו למוות אצל מדוכאי חיסון, ובעיקר הזן הנוכחי של הקורונה", היא אומרת.
כדוגמה לסיכון לזיהום עבור חולים המטואונקולוגים מציינת פרופ' תדמור מצב של קוביד מתמשך (persisting Covid), שבו הגוף של החולה אינו מצליח להיפטר מהנגיף, שנשאר חודשים ארוכים וגורם להידבקויות חוזרות ונשנות.
"אם הוירוס מתרבה אצל מדוכאי חיסון, לגוף קשה מאוד להשתלט עליו, לכן חשוב להעלות את המודעות בקרב הציבור ובעיקר אצל מדוכאי חיסון לאפשרות להתגונן מפני זיהום. מדוכאי חיסון שמתחילה אצלם שפעת או קורונה, לדוגמה, חייבים להיבדק מיידית, אפילו באמצעות בדיקת האנטיגן הביתית. אם התוצאה חיובית, מומלץ מאוד להתחיל לקחת טיפול אנטיויראלי שיש היום בשוק גם נגד קורונה וגם נגד שפעת. זאת, על מנת להפוך את המחלה למחלה קלה ולמנוע אשפוזים והידרדרות", היא מדגישה.
פרופ' תדמור מציינת כי ניתן לטפל במדוכאי חיסון באמצעות מתן פלזמה של מחלימים ובטיפול אנטי ויראלי דרך הווריד באשפוז קצר, עם טיפול מתאים מונע קוביד מתמשך.
"אפשר לנסות ולהוריד שכיחות זיהומים לאוכלוסיה בסיכון באמצעות תחליף של נוגדנים הניתן בעירוי דרך הווריד או תת עורי פעם בחודש. מדובר באוכלוסיה של מטופלים שאנו רואים שהדם שלהם מייצר רמת נוגדנים נמוכה, ואז אפשר לאבחן אם הם חלו בזיהום מסכן חיים כלשהו, או באירועים של דלקות ריאה, ולהתחיל את הטיפולים באימונוגלובולינים", מסבירה פרופ' תדמור.
לדבריה, טיפולים אימוניים, כמו למשל הטכנולוגיה של CAR–T, הופכים להיות הטיפולים החשובים ביותר בתחום ההמטולוגיה. "בעבר, לא יכולנו לרפא מטופלים שמחלתם נשנתה, ולכן חשוב במקביל לשמור על מערכת החיסון של המטופלים עם כל הטיפול המשולב, טיפול מונע של נוגדנים IG אימונגלובולינים ואבחון מוקדם.
"חשוב לזכור", מסכמת פרופ' תדמור, "שבמהלך השנים סיבות לסיבוכים, לאשפוזים ולמוות בחולים המטולוגיים כמו למשל מחלות לב או קרדיווסקולריות, ירדו בשכיחותן, אבל לא היה שינוי בשכיחות של זיהומים כסיבה לאשפוזים ולמוות אצל חולים המטולוגיים מבוגרים מעל גיל 65. לשמחתנו, בעידן הנוכחי אנו נותנים פחות כימותרפיה ויותר טיפולים מכווני מטרה ולכן יש פחות זיהומים חיידקיים".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות